החלטה בתיק בפ"מ 5257-02-11

1.         החלטה זו ניתנת בשתי בקשות, אחת של התביעה/המבקשת והשניה, של המבקש/המשיב. הואיל ובינתיים הוגש כתב אישום כנגד המשיב, יקרא להלן המשיב: "הנאשם".

2.         אציין בקצרה כי על הנאשם נפל חשד לפיו בנוסעו ברח' שוקן במועד הנקוב בכתב האישום, מעט לפני הצומת עם רח' סלמה, פנה ימינה לתוך רח' שערי תשובה ובתוך כך, פגע עם האופנוע שלו ברוכב אופניים שנסע לימינו. רוכב האופניים נחבל חבלה של ממש, אם תוך כדי מפגש עם האופנוע של הנאשם ואם כתוצאה מנפילתו ארצה.

3.         התביעה רואה בחומרה את התנהלות הנאשם במקום. לפי, שמיד לאחר האירוע התאונתי עזב הנאשם את הזירה ולא הגיש עזרה למתלונן. כמו כן, לא דיווח למשטרה על האירוע. מנגד לרוכב האופניים נגרם שבר ברגל שמאל שהביא לאישפוזו ולהתערבות כירורגית לצורך איחויו.

4.         בקשת התביעה היא למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים בעניינו וזאת ביחוד בשל החומרה שבעזיבת זירת התאונה לאחר הפגיעה ברוכב האופניים. לדברי התביעה, תופעה זו של עזיבת מקום התאונה הפכה להיות מכת מדינה ולבית המשפט תפקיד חשוב במיגור התופעה.

5.         אין מחלוקת על כך כי היה עד לתאונה שרשם חלק מספרות מספר הרישוי של האופנוע עליו רכב הנאשם. זה הודיע על כך למשטרה. הנאשם אותר והגיע לזירת התאונה וזאת לבקשת הבוחן ששב לזירת התאונה, לאחר שגבה עדות מרוכב האופניים, ששהה בחדר המיון של בית החולים.

6.         ראוי להדגיש כי לבד מעדותו של המתלונן - והגם שככל הנראה נכחו אנשים נוספים בזירת התאונה - אין כל עדות התומכת באחת משתי הגירסאות.

7.         מאידך, ציין ב"כ של הנאשם שלא היה כל מגע בין האופנוע של הנאשם לבין האופניים של המתלונן. תמיכה לגירסה זו מצויה בחוות דעת מומחה שהוגשה מטעם ההגנה. מומחה ההגנה בדק את האופניים, את האופנוע עליו רכב הנאשם וכן השווה את הנזקים ונכח בדיעבד בזירת האירוע.

8.         עיינתי בחומר הראיות, במיוחד נתתי דעתי לאמור בדו"ח הבוחן. בסעיף 5 של הדו"ח המפרט את הנזקים  של כלי הרכב, נמצאו נזקים בידית אחורית בצד שמאל, בכנף אחורית בצד שמאל, בגובה של כ - 0.80 מטר מפני הקרקע. מאידך, באופניים נמצאו נזקים בחזית, בפלסטיק קידמי, פנס קידמי ימינה בגובה של 1.10 מטר מפני הקרקע, שריטה בדופן ימני קידמי בגובה של 0.80 עד מטר מפני הקרקע כמו כן נמצא נזק טרי מלפנים ולאחור מימין לשמאל.

9.         במסקנותיו מציין הבוחן שעל פי הנזקים שמצא בכלי הרכב, הוא קובע שהיה מגע בין הנזק הטרי שמצא בחזית האופנוע לבין בורר ההילוכים שנשבר ונעקר ממקומו. לפיכך, קובע הבוחן שצורת הנזקים שמצא בכלי הרכב המעורבים, מעידה על כך שבעת המגע האופנוע עליו רכב הנאשם היה בסטייה ימינה.

10.       בבדיקת האופניים - סעיף 8 (2) של דו"ח הבוחן - מציין הבוחן כי בלם ימני של הגלגל האחורי של האופניים איננו תקין.

11.       באימרה שמסר רוכב האופניים, בהיותו במיון בבית החולים איכילוב, הוא מציין כי איננו זוכר היכן נסע, אם בכביש או במדרכה (שורה 15 לאימרה). לדבריו, רוכב האופנוע הבחין בו לאחר שנפל, אך עזב את המקום. יצויין כי בשום מקום לא נאמר מפי המתלונן - רוכב האופניים - שהיה מגע בין האופנוע לבין האופניים. התיאור העולה מתוך אימרת רוכב האופניים, הוא שהוא רכב על אופנייו לכיוון רח' אלנבי או אז, הגיע האופנוע מצד שמאל ופנה ימינה וברח. ברם, אין אישור בדברי רוכב האופניים עצמו למגע בין כלי הרכב. 

12.       באימרה הראשונה שמסר הנאשם הוא לא שיתף פעולה עם החוקר - הבוחן שהיה בזירת האירוע - ומאן להשיב תשובה עניינית לשאלות שנשאל. באימרה השנייה שמסר, שיתף הנאשם פעולה וציין כי הוא נוסע בציר זה מידי יום. לדבריו, לא היה מעורב בתאונה, הוא הבחין ברוכב האופניים שהיה מימינו ועקף אותו לפני שפנה ימינה בהיותו במרחק של כ - 6 מטר לפניו. בתשובה לשאלה אם הבחין בעת שרוכב האופניים נפל במהלך העקיפה שלו, השיב בחיוב. לדבריו, כשפנה ימינה הבחין ברוכב האופניים תופס את הכידון בשתי ידיו ונראה היה שמאבד את שיווי משקלו. עוד השיב, שלא סבר בשום שלב, שגרם לרוכב האופניים לאבד שליטה על אופניו וגם לא היה מגע לדבריו, בין האופנוע לרוכב האופניים שכן, לדבריו נסע במרחק של כמטר וחצי עד שניים שמאלה, מרוכב האופנוע.

13.       עיינתי בחוות דעתו של הבוחן, המהנדס עוזי רז. ברם, חוות דעת זו צריכה להבחן בבוא העת כאשר ידון התיק לגופו של עניין. בשלב זה ולצורך החלטה זו, עומדת לפני שאלה אחת בלבד: האם יש בידי התביעה ראיות לכך שהנאשם גרם לתאונה עם רוכב האופניים, משכך עזיבתו את זירת התאונה ואי מסירת פרטים, מעוררים איזשהי עילת מעצר.

14.       לאחר שכאמור בחנתי את חומר הראיות, לא מצאתי בו כדי להקים מעצר כנגד הנאשם. הממצאים של הבוחן המלמדים על נזקים בצד שמאל של האופנוע, בוודאי שאינם מתיישבים עם התנגשות בין שני כלי הרכב כפי שהאירוע התאונתי מתואר על ידי רוכב האופניים, לפי שהפניה ימינה היתה צריכה להותיר פגיעות בחלק הימני של האופנוע ולא בחלק השמאלי שלו. הפגיעה בקידמת האופנוע שצויינה על ידי הבוחן כשריטה, צריכה בירור משפטי, לפני שניתן יהיה לקבוע שיש לכאורה קשר בינה ובין המגע של אופנוע הנאשם באופניים של המתלונן.

15.       גירסת המתלונן כשלעצמה בעייתית, שכן הוא עצמו איננו מציין בשום מקום באימרתו דבר קיומו של מגע בין האופניים על האופנוע עליו רכב הנאשם. מעבר לכל אלה, אין כל ראיה אובייקטיבית לגירסת רוכב האופניים, הגם שבזירת האירוע ככל הנראה נכחו אנשים, שהרי אחד מהם רשם מקצת ספרות מספר הרישוי של הנאשם ודיווח על כך למשטרה. גירסת רוכב האופניים היא בעייתית גם משום שכאשר נשאל על ידי החוקר אם אופניו תקינים, השיב בחיוב, אלא שבדיקה שעשה הבוחן, העלתה שבלם ימני לגלגל אחורי לא תקין. נסיבה המתיישבת עם אפשרות שחוסר יכולתו של רוכב האופניים לבלום את אופניו בלימה נכונה, גרמה לנפילתו, יתכן שאפילו בלי כל קשר להתנהלותו של הנאשם. 

16.       תמונת הראיות איננה מקימה עילת מעצר, בוודאי לא מעצר ממשי אפילו לא מעצר בית.  הזיקה של הנאשם לאירוע התאונתי, ככל שהיא מתגבשת מתוך עיון בחומר הראיות שבידי התביעה, היא קלושה. לכל היותר, יתכן שהנאשם פנה ימינה שלא בזהירות, או אז חסם את דרכו של רוכב האופניים וכפה עליו התנהלות חירום, שיתכן וגרמה לנפילתו. עניין זה צריך להתברר במהלך הדיון עצמו.

17.       החשש שקיים, אם בכלל, להמלטותו של הנאשם מן הדין, לא ניתן להלמד לא מנסיבות האירוע, לא מתמונת ההרשעות הקודמות ואפילו לא מהרשעתו הפלילית היחידה שרשומה לחובתו. מתברר כי הנאשם אוחז בהגה 20 שנה ולחובתו 30 הרשעות קודמות, מקצתן בעלות אופי טכני, לפיכך, את החששות המטרידות את התביעה, אין בהן ממש. מאידך, ניתן "לקשור" את הנאשם להליך הפלילי באופן שיבטיח את התייצבותו לדיונים על ידי הטלת ערבויות, אם במזומן ואם בהתחייבות.

18.       אחר הדברים האלה, אני מחייב את הנאשם בהפקדת הערבויות הבאות וכל עוד לא יומצאו ערבויות אלו, יוסיף הנאשם להשאר במעצר הבית, כפי שהורה לו קצין המשטרה:

א.         10,000 ש"ח במזומן יופקדו בקופת בית המשפט.